אישה

אישה – כמו בבראשית ברא

תחילתה באש הבריאה.

כוחה כאות וסימן

יסמל את האון.

כוחה הנשי יעורר את הרון.

יניב החמלה, יניב אהבה, ויניב ברכה.

בימים של סגריר יערסל-

בימים של ניחוח אביב יערטל.

בימים של סתיו – ירחיב נחיריו וישכר.

ישיב החיים בבוקר טללים,

יפזר ניחוחות ובשמים-

כוחה של אישה.

ובהנף מכחולה על בדי נפשה,

צהובים, כחולים, אדומים-

בהירים וכהים בזו התנופה,

על פי מצב הרוח או תחושות האהבה ,

ילחש מחילה, יתחלף ויזעק זעקה

ויגנח – נח.

ואחר מנוחה, זה כוחה –

תעלה חדוות היצירה.

ובאהבה אש אישה נישאה,

כי מתוך האהבה אוספת כח-

מתוך אהבת אדמה ואדם

יוצרת ובאה לשמוח, לצמוח.

וכשנישא זרע קיץ, באדמה התחוחה

ונבט בשדה החיים,

שמחתך אישה פורצת וחותמת

באדומים, כתומים כחולים ואפורים.